אנו משתוקקים להיות שלווים ומאוזנים פנימית, כדי שנוכל להתמודד עם האתגרים הניצבים בפנינו מיידי יום, בין אם אלו אתגריים אישיים או עיסקיים. כשאנו לא מאוזנים חיינו עלולים להיות כמו מטוטלת הזורקת אותנו מצד לצד עד שאנו עלולים לבחור בצד שלא יאפשר לנו לנוע לעבר המטרות או לרפא את גופנו.
אנו לא מודעים למתחולל בגופנו, ולא ברור לנו למה לפתע אנו לא מצליחים לנוע קדימה, להוציא לפועל דברים, לראות את הפרטים והתמונה השלמה ולעבד אותם נכון, להגיב, לשמוע ועוד. אנו מרגישים מתוסכלים מהמצב אבל לא יודעים כיצד לפתור אותו. כדי שנוכל להבין מדוע אנו מתקשים לפעול, עלינו להיות קשובים לגופנו ולהביט פנימה למערכת המוח-גוף ולזהות את סגנון הלמידה שלנו המשפיע על כלל התפקוד – עיבוד מידע, חשיבה, תנועה, התנהגות, רגשות וכדומה ביחס לנושא שיוצר קושי.
כיצד אנו לומדים
ישנם שני סוגי סגנונות הלמידה אחד בסיסי שאיתו אתו מגיעים לעולם ואילו השני אנו "מסגלים" לעצמנו במהלך החיים כתוצאה מקשיים שחווינו, לפעמים הוא עוזר לנו לעקוף מכשולים ולפעמים הוא "תוקע" אותנו. אנו בוחרים תבנית למידה הבנויה מדרך עיבוד הנקבע לפי דומיננטיות צד של המוח (המיספירה) ואיברי החישה (עין, אוזן, יד, רגל) הנמצאים באלכסון כל איבר כזה מסמל מתייחס לדרך למידה עין-חזותי, אוזן שמיעתי, יד-מילולי, רגל-תנועתי והמיספירה לוגית או תבניתית. סגנון הלמידה שבחרנו עלול להיות לנו למכשול משום שישנם איברי למידה ועיבוד העלולים להיות "כבויים" ואז לא נוכל לעבד, לשמוע, לראות, להגיב או לנוע.
האתגר של דורית
דורית אישה רווקה בשנות הארבעים המוקדמות לחייה עוברת כבר תקופה תהליך בנושא זוגיות. במפגשים עבדנו על מעוררי מתח שנוצרו מחוויות בחייה ויצרו התנהגויות ואמונות חוסמות ביחס לזוגיות, שניהלו אותה ולא אפשרו לה ליצור מערכת זוגית שתבשיל לחיים משותפים. לאחר מספר מפגשים שבהם נטרלנו מעוררי מתח דורית כבר הרגישה שהיא מתקדמת ומצליחה לבצע שיחות קלילות עם גברים, יותר חופשייה לשתף במקומות שבחרה, היא שחררה אמונות שהיו לה ביחס לעצמה, למערכת היחסים של הוריה וגם התחילה בעשייה הקשורה לתחומים שונים בחייה ממקום של אהבה לעצמה.
כשהגיעה למפגש סיפרה שהיא מרגישה שהיא מתקדמת הרבה יותר, מרגישה משוחררת ועוצמתית. מצד אחד יש משהו מרגש ומצד שני יש בזה משהו טבעי.
היא רשומה באתרי היכרויות בדרך כלל אינה יוזמת אלא ממתינה שיפנו אליה, אחרי המפגש הקודם היא כבר שוטטה באתר מבלי להילחץ אבל עדיין הרגישה שצריך לעבוד על היוזמה כדי לקדם פעילויות ליצירת זוגיות. הגדרנו מטרה ותוך כדי השיחה איתה היה לי ברור שישנם חלקים במוח "כבויים" וצריך להעיר אותם ומיד עלתה המחשבה על ארגון המוח שבו יש את תהליך הנקרא "איזון מרחב המשאבים" היכול לעזור לה להדליק את המוח ואיברי הלמידה ולהתחבר למשאבים שלה.
לגלות את סגנון הלמידה בכל שלב
סיפורה של דורית ממחיש עד כמה "סגנון למידה" עלול לגרום לנו לתסכול ולאי-יכולת להתמודד עם אתגרים הניצבים בפנינו, כשמערכת המוח גוף אינה פועלת בהרמוניה.
בתהליך הנחתי שלוש חתיכות של סול בצבעים שונים כשכל צבע מסמל מרחב שדרכו דורית תעבור ובו נזהה את "סגנון הלמידה" ביחס לכל מרחב. המרחבים היו מטרה, משאב, נייטרלי.
מקרא לסמלים וצבעים: 
מרחב המשאבים – דורית בחרה להתחבר ליוזמה שעשתה לאחרונה ומתוך החוויה של אותו משאב עלו המילים- יוזמה, אומץ, חברתיות, שמחת חיים, קלילות, ילדותיות מרכזיות. בתהליך ההתחברות לגוף דורית תיארה את שקורה במוח ובערוצי הלמידה
אוזניים – השמיעה בשתי האוזניים דומה אבל לא חדה. עיניים – עין ימין רחבה וטובה יותר יחסית שמאל גם רואה.
ידיים – יד שמאל וימין נראה שהן שוות.
רגליים – רגל שמאל ישנו חשש קל אבל יש משחקיות ברגל ימין יש רק חשש קל אבל יכולה לנוע.
המיספירות – בשתיהן יש את אותן המחשבות זה נחמד ושונה. ישנה ביישנות אבל יש תנועה מביישנות לביטחון רגשות הפתעה ושמחה שמפרגנים לי.
בבדיקת שריר ראינו שמערכת המוח-גוף של דורית עובדת בהרמוניה, תמיד יש איבר שמוביל ומנגד איבר שתומך בכל פעולה שצריכה להיעשות.
מצאנו שכשדורית מתחברת לחוויה שיש בה משאבים ישנו שילוב בין כל המערכות והמוח מתפקד באופן מיטבי יותר. במרחב המשאבים דורית בחרה "סגנון למידה" שעוזר לה בעיבוד פרטים, קבלת החלטות, הוצאה לפועל של החלטות, תכנון לטווח הארוך, יכולת ביטוי ושפה רהוטה, שמיעה של פרטים, התקדמות באמצעות תנועה מתוכננת וזהירה וכשישנה תמיכה מלאה מהמיספירה ימין המחברת אותה ל – יצירתיות, דמיון, רגש, תמונה שלמה וכדומה.
מרחב נייטרלי במרחב הזה התבקשה דורית שלא לחשוב על כלום. דורית בחרה "סגנון למידה" חד-צידי מה שמספר לנו שבמצבים של מתח היא עלולה להתקשות לגשת למידע חושי להמיספירה ימין המובילה אולם כשהיא רגועה היא יכולה בקלות לגשת לכל היכולות כמו ראייה ושמיעה של פרטים, יכולת דיבור רהוטה, כדי לנוע היא בודקת כל שלב תוך כדי זהירות ויחד עם זאת מעבדת את המידע באופן רגשי ואת התמונה השלמה.
מרחב המטרה דורית הציבה מטרה ליזום פניות לגברים באתרי אינטרנט. כשדורית עמדה במרחב המטרה היא ציינה שהמתח בגופה עולה לרמה של 6-7 מתוך 10, ישנה הבנה תיאורטית שהיא יכולה לפתור אותה, אבל זה מלחיץ אותה. עלו מחשבות שליליות כמו "אני אהב'לה" שבכלל מתעסקת בזה, עולה רגש של ייאוש.
היא ציינה שעין שמאל חלשה יושבת בשקט ימין עושה את כל העבודה בלחץ. אוזן ימין לא ממש בפעולה ושמאל מקשיבה. יד ימין פחד וידיעה של כישלון, שמאל מרגישה נחישות. שתי הרגליים אינן נעות כלל תקועות ברצפה. המיספירה ימין מלאה ברגשות ורעיונות שמאל חשוכה ומבולגנת.
במושגים מקצועיים אנו אומרים "השלטאר נכבה" בחלקים מסויימים של המוח.
במצב הזה דורית לא יכלה ליזום משום שאין שילוב בין המוח לאיברי החישה מלבד לאוזן ויד שמאל אבל בני הזוג שלהם אינם תומכים "הם הלכו לישון", הרגלים אינן מסוגלות לנוע קדימה, אין אפשרות לעבד רגש והגיון, לראות את התמונה השלמה, להוציא לפועל וכדומה.
שלושת המימדים במוח המדברים על תקשורת, שחרור וסדר וארגון נמצאו לא מאוזנים מה שסיפר לנו על מצב הישרדותי, כאוס רגשי ומנטאלי, אין תקשורת בין שני צידי המוח ולגוף, עם עצמה וגם עם הסביבה.
איזון המערכת
כדי לאזן את מערכת המוח-גוף השתמשנו בתרגילי אנרגיה מתוך הקינסיולוגיה החינוכית, בחרנו תרגילים שמרגיעים את המיספירה ימין הרגשית שיש בה כרגע יותר מדי פעילות ועושה הרבה דרמות ומצד שני הרחבנו את הפעילות של המיספירה שמאל הלוגית שתקל על הפאניקה, פתחנו את האוזניים להקשבה לעצמה ולסינון רעשים פנימיים וחיצוניים ועבדנו על התקשורת בין שני צידי המוח והכנסה של איזון אנרגטי כדי להיות מאוזנת ביחס למטרה.
לאחר סיום "תרגילי האנרגיה" חיברנו את שלושת המרחבים ליחידה אחת ויצרנו באמצעות דמיון יצירתי מציאות חדשה.
בסיום התהליך דורית בחרה ב"סגנון למידה" המאפשר לה ליזום כשהיא מעבדת מהתמונה השלמה ואח"כ פורטת לפרטים, משלבת יצירתיות ורגש מדמיינת את המטרה ואז פועלת, מתכננת לרחוק, מקשיבה לקולות לטונים ולמילים ומחברת לרגש, מביעה את עצמה ומתקדמת צעד אחר צעד. עבור דורית זה הדגם שמתאים לה לפעול בנושא לקדם פעילויות לזוגיות.
כשמערכת המוח גוף בשילוב כשצד אחד מנהיג והשני תומך אנו יכולים ללמוד ולפעול מהמוח השלם באופן הרמוני וזורם.
בתהליך האיזון שנעשה עם דורית למעשה ביצענו "חינוך מחדש", כשאנו חווים טראומה המוח שלנו מתחנך באופן לא נכון כתוצאה מטראומה ונוצר דפוס שצריך לשחרר. השחרור מאפשר הזדמנות "לחנך מחדש" את המוח וליצור דפוס אחר שמביא את האדם למצב טוב יותר.
כל אחד יכול לצאת מה"תקיעות" שהוא חווה בחייו
מי מאיתנו לא חווה לפעמים תחושה של "תקיעות" ולא הצליח להניע עצמו קדימה, הרגיש שרגליו "נעוצות" באדמה ואינו מסוגל לנוע קדימה, אינו מצליח לראות את הפרטים או התמונה השלמה, לא שומע את כל שנאמר או אינו מקשיב לקולות שבתוכו, לא מבטא או מביע את עצמו, שיש כאוס פנימי המשליך גם החוצה וישנו קושי להוציא לפועל מטרות או כל דבר אחר.
יתכן ומצאת עצמך במצבים כאלו אולם לא ידעת מה קורה בגופך, יש מצב ו"סגנון הלמידה" שסיגלת לעצמך ביחס לנושא שבו את תקועה, בחלקו "כבוי" או "במלחמת מנהיגות" כשהמשמעות היא שאין שיתוף פעולה בין האיברים ולכן תתקשי לפעול.
אם אתם חווים קושי ליזום ובמציאת זוגיות צרו עימי קשר כבר עכשיו לשיחת ייעוץ ראשונית ללא כל התחייבות – 054-4652225
