לפני מספר שנים התנדבתי באחד המתנ"סים בעיר מגורי, למפגשים הגיעו שישה ילדים עולים חדשים מאתיופיה. כשהתחלתי לעבוד איתם מיד הבחנתי כי הבנות אוהבות יותר עבודת יצירה – צביעה של מנדלות, צבעי ידיים וחריזה והבנים ברובם רצו יותר תנועה. הבנות הצטרפו אליהם מידי פעם וכך השתמשתי בתנועתיות שהביאו כמו ריקודים מיוחדים להם, סלטות ועוד בתוך הליכת … המשך לקרוא לכל אחד יש דלת (כל מטופל והטיפול שלו)