כיום אנו יודעים כי מתחים משפעים עלינו ומשבשים את התפקוד שלנו. כשמגיע מטופל בפעם הראשונה הוא אינו מודע לרמות המתח הקיימות בגופו הוא יודע שקשה לו לתפקד או כואב ומציק לו.
כקינסיולוגית אני מזהה את רמות המתח בגוף המטופל ביחס לקושי או הבעיה. לאחר מספר מפגשים מרבית המטופלים לומדים להיות מדוייקים ולזהות את רמות המתח הנמצאות בגופו, מתוך כך שלמד להקשיב לגוף. בדרך כלל מרבית המטופלים אינם מודעים למתחים המנהלים אותם ואינם יודעים מה הם הגורמים.
כשפגשתי את הוריו של רועי הם סיפרו על ילד מחונן, קפץ פעמיים כיתה ולצד זאת אובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז, דוחה מטלות לרגע האחרון, איטי, שוכח דברים, מתקשה לארגן את הזמן, פוחד מחושך, משתעמם מהר, אינו מפרש נכון סיטואציות, עסוק רק בעצמו, אינו מגלה עניין ורגישות לסביבה, לא נהנה או משתתף בפעילות משפחתית, מתקשה בלימודים וחברתית, עבר כבר מספר בתי ספר וגם מגורים ממדינה אחרת, עייף, ללא חיות או מוטיבציה והנאה לחיים וישן שעות רבות.
כבר בגיל צעיר הוא טופל באמצעות גישות שונות אולם לא היו תוצאות ובכל פעם הופסקו הטיפולים. המשך לימודיו של רועי בבית הספר הנוכחי היו על תנאי בשל התוצאות הנמוכות ותחושת הצוות החינוכי כי אינו מתעניין בלימודים, למרות היותו מוכשר בתחום הספציפי שבית הספר מלמד. בנוסף לקשיים האלה בלוטת התריס שלו לא הייתה מאוזנת.כשרועי הגיע לקליניקה ראיתי נער סגור וביישן המשפיל את עיניו, היה ברור שהוא רוצה שינוי אבל בשל העייפות הרבה אינו מסוגל לשתף פעולה ולהגדיר מה הוא רוצה בחייו.
מאבחון סגנון הלמידה שלו למדנו על הקשיים ועל כך שבמצבים של מתח ישנו קושי להתחבר לערוצי הלמידה מה שאומר שהוא מתקשה לראות, לשמוע, להגיב מילולית ולנוע כל מערך הלמידה שלו חסום באופן מלא או שהוא עובד על 30 אחוז מהיכולת שלו בלבד, הוא משקיע הרבה אנרגיה ללא תוצאות וכן הוא עייף מאוד. בנוסף לזאת בבדיקות שביצעתי נמצאו חוסרים בברזל, B12, מלטונין, סרטונין, TSH נמוך. רועי נשלח לבדיקות נוספות בקופ"ח וכן לנטורופת להתאמה של תוספי תזונה ובמקביל התחלנו עם תהליכים קינסיולוגים ממוקדי מטרות. מהר מאוד היה ברור שעלינו לזנוח את המטרות ולטפל בסימפטום העייפות שהוא מקור הבעיה. העייפות היוותה את הבסיס לכל התהליכים שעשינו במשך תקופה ארוכה. לעייפות שהצטברה בגופו הייתה השפעה ישירה על התפקוד בלימודים, מבחינה חברתית, קשרים במשפחה, התעניינות והנאה ממה שהחיים מזמנים.
רועי עבר בילדותו מעברים רבים שהשפיעו עליו, קפץ כיתה פעמיים, עבר לגור במדינה אחרת, מספר בתי ספר בתקופה קצרה מאוד, שינוי שפה ומנטאליות. היה ברור שכל מה שרועי עבר בחייו גרם לכך שהוא נותר כמעט ללא אנרגיות בגופו. התחושה שאין אמון בו מבחינת המשפחה במיוחד האימא, ממקום של הורה דואג למצבו היא לקחה אחריות על כל מה שצריך היה לעשות ולמעשה נטלה ממנו את האחריות ואת היכולת להתמודד ולבנות את כישורי החיים שלו. כדי לעזור לרועי להחזיר את המושכות לידיו היה צורך לבנות את הבסיס הראשוני שלו משום שהוא אבד לו בדרך.
אכזבות וקשיים שחווה רועי בלימודים, חברתית תחושת וחוסר האמון בו הביאו אותו לאדישות ותחושת נטישה.כדי לבנות את הבסיס, לשחרר את המתחים ולהדליק מחדש את האש בתוכו עבדנו עם טכניקות אנרגטיות הפועלות על חמשת האלמנטים ועם מערכת המרידיאנים, שילבנו בתהליכים את מכשיר התדרים במשך תקופה ארוכה כעבודת בית בנוסף לתרגילי מוח ועבודה אנרגטית שרועי ובני משפחתו למדו לעשות.מרבית המרידיאנים וחמשת האלמנטים לפי הרפואה הסינית היו בחוסר איזון טחול, מעי גס, מעי דק, מחמם משולש, כליות, שלפוחית השתן, מחזור הדם והמין, כיס מרה, מרכזי, והאלמנטים העץ, המים, האש וצ'אקרת הבסיס כשכל אחד מהם מספר לנו על מצבו הרגעי.רועי דיבר בשפה של "צריך" במקום "רוצה" שהיא זו המובילה אותנו למקום של הנאה המילה "צריך" הייתה מנת חלקו כל החיים בבית "צריך לעבוד, להתאמץ להביא תוצאות" במשך הזמן הוא למד לרצות ולהבין שרוצה הוא ממקום של צורך פנימי שמוביל לתוצאה שרוצים להשיג ואילו "צריך" הוא עול.
הדיבור הפנימי היה "אני טיפש, ביישן, לא אצליח, לא יודע לפתח שיחה, מיואש, חסר תקווה, פוחד לעשות טעויות, להיפגע, לא יכול לעשות בחירות, מתבייש לבקש עזרה, כועס על עצמו שלא מדבר" רועי הסתגר בתוך עצמו התקשה לראות אפשרות לשינוי למעשה קפא במקום.השינוי התרבותי והחברתי שחווה עם הגעתו לארץ הביא לרצון להיות כמו בני נוער אחרים אולם הוריו שהכירו חינוך אחר התקשו להסכים עם זאת. במפגש משפחתי עבדנו על התקשורת ביניהם ויצרנו מטרה משותפת שבה כל אחד מהם בוחר כיצד היה רוצה שהתקשורת בבית תראה.
בנוסף עבודה עם האימא שחררה את רועי לחופשי חלקית והנער עם הזמן התחיל לרצות לעשות דברים שעניינו אותו, לבקש עזרה מבני המשפחה, להצטרף לפעילות המשפחתית ולבלות עם בני נוער אחרים ולעשות ספורט ממקום של הנאה. בשלב הזה גם התחיל השינוי בבית הספר והוא התחיל לקצור הצלחות במבחנים ולראות שיש לו את היכולת. גם במפגשים הוא התחיל לבקש להציב מטרות שהיו חשובות לו ועבדנו על פתיחות, תקשורת בין אישית, ניהול זמן, התארגנות ועוד.
רועי עבר את הבחינות שבית הספר דרש להמשך לימודיו וכיום לומד באותו בית הספר. לאחר שהצלחנו להעלות את האנרגיה ולהדליק את האש בתוכו הוא קיבל החלטה לסיים את המפגשים ולקחת אחריות על חייו.במפגש הסיום העצמנו את כל מה שכבר השתנה מה הוריו ראו בתהליך מה הוא חווה ומה אני כמטפלת ראיתי. החיבור לכל המשאבים שבתוכו וההתבוננות לאן הגיע נתנו לו את האמונה שיש תקווה ואפשר להצליח והכי חשוב זה ליהנות.
