העדר התפתחות של כפיס המוח (קורפוס קולוסום): תרומת הקינסיולוגיה ההתפתחותית

מאיה ס. (16 חודשים – 10 ביולי 2002) – דבריה של אמה

ציפיתי לילד. זה היה הילד הראשון שלי – כה יקר לי. הייתי מוכנה לגמרי מבחינה רגשית ומוראלית ללידה. הבגדים והצעצועים רק חיכו לאותו רגע משמח הרבה לפני הזמן. תכננתי את כל השלבים של הלידה ולא ניחשתי כלל שילדי יהיה שונה משאר הילדים, נושא סימפטום של אגנסית כפיס המוח.

 

מאיה נולדה כחודש מוקדם מדי. ב-24 במרץ חוויתי 'ירידת מים' באופן בלתי צפוי ו 16 שעות מאוחר יותר החליטו הרופאים שיש צורך בניתוח קיסרי. זה לא היה הניתוח הראשון שלי ולא פחדתי מניתוחים בעבר, אבל הפעם, גם הילד שלי היה מעורב. הייתי מבולבלת ומפוחדת. לא ידעתי מה יקרה לי ולילדי. הזמן זז לאט, דקות נמשכו כמו שעות.

 

לבסוף הרופאים הראו לי את הרך הנולד בחדר הניתוחים. זו הייתה בת. היא לא נראתה כמו ילד בריא אחר. אחרי בדיקת תהודת מוח סיפרו לי שהילדה סובלת ממחלה אנטומית – אגנסית כפיס המוח, כשל בהתפתחות הקורפוס קאלוסום במוח. אבחנה זו אושרה בבדיקת טומוגרפיה במכון "וורסאו" לאם ולילד, לשם נשלחה מאיה מיד לאחר הלידה. בנוסף, היא עברה אבחון לכשלים גנטיים.

לעולם לא אשכח את יום ה-11 בסמפטמבר 2001. משפחתי תזכור לעד את אותו היום. זה היה יום טרגי. מרכז הסחר העולמי בניו-יורק התמוטט וגם עולמי התנפץ . זה היה היום בו אני ומשפחתי התבשרנו על כך שמאיה שלנו סובלת מליקוי גנטי – חוסר בכרומוזום ה-13, דבר שיגרום לה להיות מאותגרת שכלית בצורה חמורה.

בכיתי במשך ימים רבים , לא יכולתי להתמודד עם הכאב והטרגדיה. לא יכולתי לקבל את העובדה שהטבע נתן לי ילדה כזו. באותה תקופה חרדתי מאוד לעתידה של הילדה ונזקקתי מאוד לתמיכה מקצועית לי ולה, אך לא מצאתי כזו.

כיום אני יודעת כמה חשוב לקבל עזרה מקצועית ממומחים, רופאים או פסיכולוגים בזמן.

כל עזרה מתאימה בזמן הנכון היא כה קריטית להתפתחות ויכולה לשנות בצורה חיובית את צמיחתו של ילד.
היום אני יודעת לאיזו עזרה נזקקה הילדה שלי ולא קיבלה אותה בזמן. גורלו של ילד תלוי בעזרה הנכונה שהוא מקבל.

אני מספרת את סיפורי מכיוון שהורים וילדים בסיטואציה דומה יכולים למצוא בו שימוש. זוהי סיטואציה שההתמודדות עמה היא לא ליום אחד, שבוע או חודש, אלא יום-יום, כל החיים!

כבר מהימים הראשונים ידעתי שיש לבתי בעיות אך לא ידעתי כיצד לעזור לה. ידעתי כה מעט. מאיה הייתה ילדתי הראשונה ולא היה לי כל ניסיון בהתפתחות מלאה ונורמלית של ילדים, כך שלא יכולתי להשוות, שלא לדבר על התמודדות עם ילד עם צרכים התפתחותיים מיוחדים.

רק זמן רב לאחר-מכן, כשמאיה הייתה בת 4 חודשים, הרופא יעץ לי לעבוד איתה בצורה מיוחדת, אך הנוירולוג לא ראה טעם בעבודה כזו בגלל "סימפטום האגנסיה". עברו חודשים עד שמצאנו את המומחים שיוכלו לעבוד עם מאיה. התחלנו בפיזיותרפיה שלוש פעמים בשבוע. בהמשך התחלנו בתוכנית מיוחדת לפיתוח הדיבור ומפגשים עם פסיכולוג. אבל ההתפתחות והגדילה של מאיה היו כל-כך איטיים כאילו משהו חזק עמד מנגד, חוסם את התהליך. כיום מאיה בת 16 חודשים ואנו מודעים לאפשרויות ולשיטות הרבות.

 

מה היו נקודות החולשה שלנו? 

• מידע מועט להורים על הבעיה והטיפול בה.
• מידע לקוי על שיטות לטיפול בהתפתחות הילד.
• טיפול פסיכולוגי ופיזיותרפי דל לילדים קטנים מאוד.

כל אלה גרמו לי לחפש פתרונות בעצמי. אני שמחה שאמי היתה כה נלהבת בחיפוש אחר הסיכוי להתפתחות של נכדתה. היא היתה הראשונה שמצאה את המרכז לפיזיותרפיה בעיר הסמוכה. כיום, בנוסף לפיזיותרפיה, מאיה עוברת טיפול בדיבור מיוחד ותרפיה במוסיקה, בקרוב מאוד היא תתחיל גם תרפיה במשחק.

במשך חודשים רבים הרגשתי חסרת תקווה, אולם, כשפגשתי לראשונה בקינסיולוגיה החינוכית, חשתי תחושה חזקה של תקווה ואמונה. הגעתי לכך במקרה, אמי ראתה מודעה על קורס לתרגילי-מוח להורים לילדים עם התפתחות שכלית לקוייה והחלטנו להשתתף בו. בקורס למדנו את הבסיס של תרגילי-המוח והקינסיולוגיה החינוכית. כמו-כן למדנו תנועות ותרגילים פשוטים לשיפור פעילות המוח והקואורדינציה. אחרי שישה חודשים, תודות לתרגולים, בתי יכלה להרים את הראש בפעם הראשונה ולהחזיק בצעצוע שהונח בכף ידה. זה היה ארוע משמח כל-כך!

בזמן שמאיה טופלה בתרגילי-מוח שמתי לב לשינויים גדולים בהתקדמות שלה. לפני כן, ההתקדמות היתה איטית מאוד ולא קבועה. באותו קורס קיבלתי מידע על מפגשי איזון של ד"ר סווטלנה מסגוטובה ולקחתי את בתי לפגוש אותה.

 

ד"ר סווטלנה ביצעה בדיקה מקיפה למאיה והתחילה בעבודה עם הרפלקסים הינקותיים שלה. הייתי כה מופתעת שכבר בפגישה הראשונה, היא הראתה לי איך ללמד את מאיה לשכב על הבטן ואיך לשבת. ו… היא ישבה, היא יכלה לשבת בעצמה ללא כל עזרה! וכל זה רק אחרי פגישה אחת! הדבר החשוב ביותר היה שמאיה התעניינה ושיתפה פעולה. סווטלנה עבדה בצורה כזו שהצליחה לגרום למאיה לבצע פעולות שאנחנו לא הצלחנו לפתח במשך חודשים! הרגשתי שאותו עולם נסתר של התפתחות התנועה נפתח בפני. עבדנו עם סווטלנה במשך ארבעה חודשים בלבד, ובכל שבוע מאיה הראתה התפתחות מהותית כל כך שלא יכלנו להכיל את כל השמחה בתוכנו, זה היה מעל לכל מה שציפינו! סווטלנה עבדה לא רק על השילוב בין הרפלקסים לבין התנועה אלא גם על התפתחות הדיבור. היא הראתה לנו איך מנגנון חיקוי המילים צריך להיות מאורגן אצל ילד כמו מאיה. לא ניתן לתאר את שמחתנו כאשר מאיה החלה לדבר. "אמא", "אבא" – המילים להן כה חיכינו!

 

אך הדבר המשמח ביותר לא היו הישגיה של מאיה אלא ההתעוררות של הרצון האמיתי לחקור את התנועה, המרחב והדיבור. תוך חודש אחד היא למדה איך לשבת, להתהפך ולעמוד. העבודה על הרפלקסים הינקותיים עזרה להפעיל את רפלקס הצעידה ותודות לכך היא כה שמחה לצעוד את צעדיה הראשונים. היא עדיין לא הולכת בעצמה, אבל אנחנו מאמינים שהיא תגיע לכך. מאיה אוהבת להאזין לשירים ולנגן בתוף. היא מתקשרת עם כלבים ומביעה שמחה ואהבה.

מאיה היא ילדה מאוד אהובה, אי אפשר שלא לאהוב אותה. היא מלאת שמחת חיים, תמיד מחייכת ובעלת חכמה מיוחדת. אינני יודעת מה יהיה עתידה והאם היא תתמודד עם האתגרים שיציבו לה החיים, אבל אני אעשה כמיטב יכולתי כדי לעזור לה לחיות את חייה במלואם ולהביע את חוכמתה. התוכנית האישית שתוכננה עם סווטלנה במשך הפגישות האישיות והטיפולים גרמה לנו להרגיש אופטימיות ואמונה רבה. ראינו התקדמות רבה יותר מאשר מצפיות הרופאים. ד"ר סווטלנה הייתה היחידה שלא אמרה לנו מה מאיה לא יכולה לעשות, אלא התמקדה במשאבים וביכולות שלה והזמינה אותנו להתמקד ב"אפשרויות ההתפתחותיות הקרובות והרחוקות". הפגישות איתה נתנו איזון לא רק לילדה, אלא היוו טיפול משפחתי לכולנו.

 

דבריה של הקינסיולוגית – סווטלנה מסגוטובה, ד"ר לפסיכולוגיה

מאיה הייתה בת שנה כשפגשתי בה לראשונה. היא נראתה כמו ילדה בת ארבעה חודשים –קטנה, לא מסוגלת לשבת, לזחול, לעמוד ולא למקד את מבטה כראוי. היא שנאה לשכב על הבטן ובכתה בכל פעם שהרגישה שמנסים להניח אותה על גחונה. היא נראתה לא מפותחת מבחינה רגשית ושכלית. כשהיא שכבה על הצד או על הגב, היא עשתה זאת בתנוחת רפלקס המבוך הטוני אך במצב מכופף, כמו תינוק בגיל חודש או חודשיים. בכל פעם שחוותה גירוי ויזואלי או שמיעתי, היא הפכה מפוחדת והגיבה בזעזוע. היה ברור שהיא סבלה מפחד היפר-אקטיבי המתבטא בשיתוק ורפלקס מורו.

 

הרפלקסים הינקותיים שלה היו היפו-רפלקסיבים (לא מתואמים ובעלי תנועה מעטה), או להיפך, היפר-רפלקסיבים (לא מתואמים ובעלי תנועה רבה מדי). כשהתבוננתי בתנועה שלה ובהתפתחותה הרגשית, אכן ראיתי את העיכוב הגדול בצמיחתה.

ניתחתי את התפתחות התנועה שלה שלב אחרי שלב במטרה להחליט מה קרה בתהליך ולמצוא את נקודת ההתחלה לשינויים עתידיים אפשריים.
באשר לתקופות של התפתחות התנועה (תבניות-אסטרטגיות ראשיות), היא הייתה תקועה באסטרטגית התנועה ההומולוגית, וניסתה ליצור תנועת מראה סימטרית. היא החזיקה בתבנית תנועה הומולוגית בכל הגוף והעדיפה להחזיק את רגליה בזרועותיה. כל פעם שהייתה בתנוחה זו היא נראתה כאילו מתעוררת לחיים – היא יכלה להתרכז בכפות הרגליים לזמן מה והייתה פעילה יותר, מנסה לשחק איתן ולהחזיק אותן בחוזקה (בלי להניח להן להתחמק). היא הייתה מתוקה כל-כך במצב זה שניתן היה לראות את האופי החזק שלה, את אופן חקירת התנועות שלה ואת חיפוש הדרך להתפתחות.

ניתוח אסטרטגיות התנועה נתן לי את האפשרות לקבוע את המטרה לעצמי ולהוריה של מאיה – לפתח שלב אחרי שלב את כל האסטרטגיות האחרות, ובמיוחד את האסטרטגיה השנייה (ראש – עמוד השדרה) והשישית (צידיות מוצלבת). כך יצרנו תוכנית להכוונת ההתפתחות התנועתית. התרגילים העיקריים באו ללמד את מאיה לבצע תנועות סיבוביות שהיא שנאה. תנועת המעבר הזו הייתה הכרחית למעבר לזחילה בעתיד ולשם כך, יצרנו את תרגיל הסיבוב לצדדים. דבר חשוב נוסף היה לגרום למאייה להתעניין ולהראות לה את חשיבות העניין ולשם כך היינו צריכים לוודא את בטיחות התנועה ע"י סיבובים איטיים. לאחר מכן, כדי להדגיש את חשיבות התנועה היינו צריכים להאריך את פעולת הסיבוב. לשם כך האטנו והנחנו מחסומים בזמן הסיבוב לצדדים. בתחילה מאיה הייתה עצבנית כשהיא הרגישה שהיא מתהפכת על הבטן, ולכן האטנו או עצרנו את התנועה (כדי שתדע שאנחנו לא הופכים אותה על הבטן). כשהיא האמינה שהיא תהיה על הצד בלבד, היא נרגעה והחלה להראות עניין ולשתף פעולה ע"י דחיפות. כך יצרנו תרגילים איזומטריים (שווי-אורך) טבעיים.

 

תקופות בהתפתחות התנועה (שלבי התפתחות לפי אסטרטגיות ותבניות התנועה הראשיות

• התקופה הראשונה: הקרנה ממרכז הגוף (כוכב ששת הקצוות).
• התקופה השנייה: ראש – עמוד השדרה (הבסיס ליצירת המעבר לתנועת ההתהפכות).
• התקופה השלישית: מתיחת והארכת הגוף.
• התקופה הרביעית: תנועה הומולוגית (תנועות מראה סימטריות של החלקים העליונים והתחתונים).
• התקופה החמישית: תנועה הומוליטרלית (חד צידית).
• התקופה השישית: צידיות מוצלבת.
• התקופה השביעית: תנועות מעבר / תנועות מובחנות (תנועות למטרה או תנועות וכישורים מבוקרים

אנו מבחינים בין ארבע רמות תנועה במרחב:

1. נמוכה – שכיבה, זחילה על הגחון.
2. אמצעית – ישיבה, זחילה על ארבע.
3. גבוהה – עמידה, הליכה.
4. באוויר – קפיצה, דילוג.

 

אנו מבדילים בין שני סוגי תנועה: 

תנועה בסיסית – מאפיינת את אסטרטגיות התנועה וההישגים העיקריים. תנועות אלה הן ארוכות ויציבות, הנובעות מכוונות וצרכים בסיסיים.
תנועות מעבר – תנועות ביניים המאפשרות שינויים ומקשרות בין שלב בסיסי אחד לאחר.

 

התנועות של מאיה העידו על כך שהיא מעדיפה תנועות ברמות התנועה הנמוכות – תנוחת שכיבה תוך כדי החזקת הרגליים. השלב הזה היה מוכר לה מאוד וכבר נלמד על-ידה. היא לא יכלה לשבת או לעמוד. היא הרגישה בטוחה רק כאשר הייתה על הרצפה או על המיטה, מאובטחת ויציבה. התנוחה האחרת שהיא העדיפה הייתה לשבת על זרועותיו של מבוגר, אך לא יותר מתנוחת השכיבה. ישיבה היא תנוחה מהרמה האמצעית וברמה הזו היא הפסיקה לנוע. נראה היה שהתנוחה הזו לא הייתה תנועה מושגת אצלה, כך שהיא פשוט קפאה בה. שוב היינו צריכים לעזור למאיה בחקירת התנועות והדינמיקות של רמות התנועה השונות.

 

צפייה בתנועות הבסיסיות ובתנועות המעבר של מאיה הראתה ביצועים נמוכים בשניהם, אך היא נתקעה בעיקר בתנועות המעבר. היא הפכה עצבנית בכל פעם שהרגישה תנועה או שינוי בתנוחת הגוף. העזרה שהיינו צריכים לתת למאיה במקרה זה הייתה לעורר בה עניין בתנועותיה ולגרום לה ממש להתעניין בעיקר בתהליך ההתפתחות. היינו צריכים ללמד אותה לא "לאכול את הדג המוכן, אלא לתפוס אותו" בעצמה.

 

רפלקסים ינקותיים רבים אצל מאיה היו זקוקים להתעוררות ולעיצוב מחדש. תנוחת המבוך הטוני הכפופה והמורו היו היפר-רפלקסיבים (מתוחים ומאומצים), ואילו רבים אחרים – כיפוף כף הרגל הנגדית וההליכה האוטומטית היו היפו-רפלקסיבים (לא מתואמים וחלשים). באשר למתח צוארי סימטרי, רפלקס מתיחת הגוף, זחילה, ורפלקסים של עמוד השדרה, נראה היה שהם לא פעלו מעולם.
ניתחנו את הרפלקסים שלה ואת איכות ההתפתחות שלהם מנקודת מבט של מימדי "מוח-גוף" – צידיות, מרכוז, מיקוד והרפלקסים המתאימים להם. הבה נתבונן בטבלאות הבאות:

 

מימד המיקוד (איזון בין קדמת הגוף לאחורי הגוף ושילוב גזע המוח)

• רפלקס תגובת מתיחת הגוף –א-רפלקסיבי
• מתח צווארי סימטרי – א-רפלקסיבי
• עמוד שידרה גלנטי – היפו-רפלקסיבי
• רפלקס פרז של עמוד השדרה –א-רפלקסיבי
• רפלקס לנדאו – היפר-רפלקסיבי
• רפלקס המבוך הטוני בכיפוף – היפר-רפלקסיבי
• רפלקס המבוך הטוני מתוח – היפו-רפלקסיבי
• רפלקס ההתמצאות של פבלוב "מה זה?" – די טוב

 

מימד המרכוז (איזון בין חלקי הגוף העליונים והתחתונים ושילוב מרכז המוח) 

• רפלקס ההליכה האוטומטית של תומס – א-רפלקסיבי
• רפלקס הזחילה של באואר –א-רפלקסיבי
• רפלקס מורו – היפר-רפלקסיבי
• תמיכת הידיים – טוב
• רפלקס כיפוף הרגל הנגדי –א-רפלקסיבי
• תעופה ונחיתה – א-רפלקסיבי
• רפלקס ההתמצאות של פבלוב "מה זה?" – די טוב

 

מימד הצידיות (איזון בין צד ימין וצד שמאל של הגוף ושילוב בין המיספירה ימנית ושמאלית של המוח)

• אחיזת רובינסון – היפו- רפלקסיבי
• משיכת היד – היפו-רפלקסיבי
• רפלקס בבקין של כף היד – תקין
• רפלקס בבינסקי – תקין
• רפלקס כיפוף הרגל הנגדי –א-רפלקסיבי
• מתח צווארי א-סימטרי – תקין
• רפלקס החיבור – די טוב

 

המימד המפותח יותר אצל מאיה היה מימד הצידיות ואילו מימד המרכוז ובעיקר מימד המיקוד היו מפותחים פחות. האיבחון הוביל אותנו ליצירת תכנית בשלושה כיוונים:

 

1. לעורר את הרפלקסים הא-רפלקסיבים (ללא תגובה בכלל) ולחזק את הרפלקסים ההיפו-רפלקסיבים (בעלי תגובה חלשה)
2. להשתמש בעוצמה ובמשאבים של הרפלקסים המפותחים בצורה תקינה;
3. לשלב את כל הרפלקסים למערכת התנועה השלמה של הגוף.

 

התחלנו בתכנית הפיתוח בהפעלת תבניות התנועה של הרפלקסים במטרה לשלבם בהתפתחות העתידית של מערכת התנועה הכוללת . בתוך שלושת הממדים, הרפלקסים הבאים לא השתלבו בתנועה השלמה של הגוף מכיוון שהיו היפו-רפלקסיבים וחלשים:

• עמוד השידרה הגלנטי
• המבוך הטוני המתוח
• אחיזת רובינסון
• משיכת היד

 

וא-רפלקסיבים, שלא פעלו כלל:

• לנדאו
• ההליכה האוטומטית של תומס
• הזחילה של באואר
• כיפוף הרגל הנגדי
• תעופה ונחיתה
• תגובת מתיחת הגוף
• מתח צווארי סימטרי
• רפלקס פרז של עמוד השידרה

כמו-כן, היו רפלקסים היפר-רפלקסיבים שהיו מתוחים מאוד: 

• המבוך הטוני בכיפוף
• רפלקס מורו

הדבר הראשון שעשינו היה לעבוד עם הרפלקסים. עבדנו על "עוררות", תוך הפעלה ועיצוב של הרפלקסים. הטכניקה העיקרית הייתה עבודה בתנועה עם רפלקסים ותבניות תנועה במסגרת חיזוק מבנה הגוף כולו ותפקוד השרירים על-פי התכנית שבנינו: "אינטגרציה של רפלקסים דינמיים ויציבתיים לתוך מערכת התנועה השלמה של הגוף". העיקרון המנחה בעבודה הוא לראות את הרפלקסים לא רק כתוכנית להישרדות או הגנה, אלא גם להתפתחות ולמידה.

למה התחלנו ברפלקסים? 

• "התנועות הראשונות של התינוק לא נעלמות; הן ממשיכות לעבוד בצורה מאוחדת עם תבניות עצביות גבוהות יותר" (ל.ס. ויגוטסקי, פסיכולוג רוסי בולט 1930).
• רפלקסים ינקותיים משפיעים על ההתפתחות המוטורית ולוקחים חלק בתהליך בניית תבניות התנועה.
• התפתחות התנועה אצל תינוקות משפיעה באופן קריטי על התפתחות המוח ותהליכים מנטליים ושכליים בעתיד.
• רפלקסים ינקותיים הם הבסיס העצבי להתפתחות התנועות הנלמדות, דבר המאפשר בחירה ברמת המחשבה.
• הם חשובים מאוד – הם מגינים עלינו ועוזרים לנו לשרוד במצבי לחץ. אנו זקוקים להם ועלינו לשמור עליהם ולהודות להם במקום להאשים אותם בצמצום ההתנהגות והחשיבה שלנו.
• במצבי לחץ אנחנו חוזרים פעם אחר פעם לתבניות הראשונות של התנועות שלנו.

 

העבודה על עוררות תבנית הרפלקס תוך שימוש בטכניקה איזומטרית טבעית עבדה בצורה נהדרת – ראינו כיצד הרפלקסים מתחילים לפעול! הגוף של מאיה היה חכם והיא התעניינה בכל התנועות שלימדנו אותה. חלק מהעבודה היה גם ללמד את תנועות המעבר – התהפכות, ישיבה ומאוחר יותר, עמידה. זה היה פנטסטי – לי, לעמיתיי ולהוריה של מאיה – להתבונן במסעה של מאיה בהתפתחות התנועה צעד אחר צעד . היא הגיעה להישגים מרשימים תוך 4 חודשים! כיום מאיה יושבת ועומדת בעצמה, היא יכולה לזחול למרות שהיא מעדיפה שלא לעשות זאת, יש לה מצב-רוח טוב וניתן לראות לפי תנועות הגוף שלה שהיא מלאת מוטיבציה להתפתח. היא אוהבת להסתכל על צעצועים ולבחון אותם, היא מבינה טוב יותר. כשמדברים אליה. היום היא מתחילה גם ללכת, עדיין עם עזרה, אך בצורה עצמאית יותר. היא ילדה מקסימה.

 

העיכוב בהתפתחות התגובות הפרימיטיביות והרפלקסים אצל מאיה גרמו לעיכוב גם בתנועה השלמה ובהתפתחות הרגשית השכלית. לתגובות ולרפלקסים ינקותיים יש תפקיד הגנתי חשוב הם פועלים ברמה ההישרדותית, רמה שעלינו לפתח בשלבים מוקדמים. אך אם תינוק יתקע בתגובות הינקותיות הראשונות, זה ישפיע באופן שלילי על ההתפתחות כולה. הרמה ההישרדותית תרחיק את תהליכי סיבה – תוצאה (הסקת מסקנות) מקליפת המוח. במקרה זה, שילוב של רפלקסים ושל התפתחות התנועה השלמה מתאחר. במצבים כאלה, עיכוב בהתפתחות התינוק ישפיע על השלבים האחרים ועל כיווני התפתחות כמו: מחסור בצרכים התפתחותיים ממשיים, התפתחות חושית לקויה, הדחקת רגשות ומתח לכל אורך החיים.

העבודה על רפלקסים (ינקותיים) דינמיים ויציבתיים ממחישה את חשיבות העבודה עם התנועות הראשונות, מכיוון שהן הבסיס להתפתחות בעתיד.

העבודה המיוחדת על הרפלקסים הדינמיים והיציבתיים של מאיה תוך שימוש בכלים של הקינסיולוגיה החינוכית, עזרה לנטרל את ההשפעה השלילית על ההיבטים השונים בהתפתחות הרגשית, השכלית-קוגניטיבית, ומבנה-תנועה אצל מאיה. המקרה של מאיה הוא רק אחד ממקרים מוצלחים רבים של בעיות התפתחות שונות אצל ילדים, שטופלו לפי התוכנית שלנו. אני שמחה שיש בידינו כלי יעיל כל-כך!