רבות נכתב על חשיבות התנועה לשימור מערכות הגוף ולמיומנויות קוגניטיביות בכל הגילאים. בכל פעם מזכירים לנו לעשות ספורט כי זה טוב לחיזוק השרירים, למצב הרוח, ללב לריאות ובכלל.

 

 

את פעילותי עם הגיל השלישי התחלתי בהרצאות מלוות בהדגמות, כבר בהרצאות אלו שמעתי על קושי לזכור כמו - אני לא זוכרת היכן הנחתי את המפתחות, מה רציתי לעשות לפני רגע, חיפשתי את הטלית ולא זכרתי היכן הנחתי אותה, אני סובלת מסחרחורות, אני לא ישנה טוב,  אני נופלת כשאני נתקלת בדברים, אני לא מרוכזת ועוד.

 

במהלך ההרצאות הסברתי על חשיבות אימון מערכת מוח-גוף לשימור היכולות ויצירת רשתות תקשורת חדשות, להעברת מסרים מהירה יותר ועל כך שבכל גיל ניתן לראות שיפור וליצור איכות חיים טובה יותר. מתוך ניסיוני האישי לאחר שנפגעתי בריכוז והזיכרון כתוצאה מ"צליפת שוט" פיתחתי תכנית עבור הגמלאים לקידום ושיפר הריכוז והזיכרון, עם הזמן המשכתי לפתח תכניות המתאימות להם באופן ספציפי בנושאים של שיווי משקל, בריחת שתן, ראייה עד שהנושא הפך להיות משהו כולל יותר שנקרא "איכות חיים לגיל השלישי" כשההתייחסות היא בכל הרבדים - פיזי, רגשי, מנטאלי, התנהגותי, אנרגטי וכדומה.

 

כבר במפגש הראשון בו תרגלנו הפגת מתח, כל משתתף בחר נושא באופן אישי וביחד עשינו איזון קבוצתי, התגובות לחוויה היו של תדהמה, איך יתכן שדרך תרגול בתנועה ניתן לשנות את הגישה לנושא, איך השתנו התחושות או הרגשות, איך נעלמו חלק מהכאבים ועוד.

 

באחד ממפגשי המבוא שקיימתי ניגש אלי בסיום המפגש גבר וסיפר שבתהליך שעשינו בחר לחשוב על כאבים ברגליים שהטרידו אותו כשסיים את התרגול לאיזון הוא שם לב שכ- 90% מהכאבים  נעלמו על פניו הייתה הבעה של מי שנדהם מהתוצאה. היו גם כאלו השתמשו במטאפרות כדי לתאר את התחושה בסיום כמו מישהי שאמרה "עכשיו יש דף חלק" יש מי שסיפר על ירידה באחוזים ברמת החשיבות של הנושא וגם אחר שלא הרגיש בהבדל. החדר רחש ורגש מהשיתופים של המשתתפים וכך החלה באופן קבוע הפעילות.

 

ככל שתרגלנו יותר תרגילי מוח, טכניקות שונות מתוך קינסיולוגיה התפתחותית, דמיון מודרך  ועוד, התחילו הגמלאים לשתף מידי שבוע בשינויים ובשיפורים שחוו בתחומים שונים. לעיתים היו מושמעות הערות של סקפטיות לגבי השינויים אולם ככל שראינו בזמן אמת את השינויים בתחומים שונים הסקפטיות של מי שהשתתף בחוג נעלמה.  

  

 

באחד מהמפגשים הראשונים ביקשתי מתנדבת שאינה חשה בטוב שמרגישה בכאוס כדי להדגים בפני המשתתפות איך השרירים שלנו מגיבים למצבים רגשיים ופיזיים ואיך פעולות פשוטות וחכמות יכולות לאזן את הגוף ולחזק את השריר הנבדק.

רינת ביקשה היות מודגמת. בבדיקת שריר מצאתי כי השריר המייצג נחלש בשלושה קשרים ב- קשר טבור רגל ימין, קשר טבור רגל שמאל וקשר טבור יד ימין.

לאחר שביצעתי את האיזון ווידאתי בבדיקת שריר ששלושת הקשרים התחזקו, רינת קמה וצעדה לעבר כיסאה ותוך כדי זאת הסתובבה וחזרה אלי כשהיא אומרת "את לא מבינה אני יכולה ללכת" גם חברותיה לחוג ציינו זאת מתוך כך שראו את צעידתה האיטית והמתנדנדת באותו הבוקר. בסיום המפגש רינת ניגשה אלי ובשקט סיפרה לי שהיא חולה בטרשת נפוצה מזה שנים רבות והיא סובלת מעייפות, חוסר איזון בשיווי משקל, נפילות ועוד תופעות שקשורות למחלתה. באותו היום היציבה של רינת השתפרה והיא צעדה בבטחה.  

  

משה, איש נעים הליכות היה הגבר השני שהצטרף לחוג, גם אצלו מה שבלט היה בעיות בשיווי משקל ועם הזמן התחלנו לראות את השינוי שנוצר אצלו כשהוא ביצע אחיזה משולבת והיה יציב וגם לפי דיווחיו ששיווי המשקל השתפר.  

 

 

אירוע מוחי

ירדנה עברה לפני מספר חודשים אירוע מוחי. ירדנה לא יכלה בהתחלה לאחר האירוע לדבר, אולם מהר מאוד התעשתה והחלה לבצע בבית החולים את התרגילים שלמדה בחוג. אחרי חודש וחצי היא חזרה לחוג וסיפרה על האירוע המוחי שעברה ועל כך שהיא מיד התחילה לתרגל תרגילי מוח ותבניות תנועה, עוד שהייתה מאושפזת בבית החולים.

נראה שירדנה התעשתה מהר והבינה שיש לה כלים לעזור לעצמה בנוסף לטיפול הרפואי שקיבלה. כששאלתי אותה באילו תרגילים היא השתמשה, היא אמרה בכל מה שלמדנו. אני לא יודעת אלו תרגילים היא עשתה בדיוק, אבל אני יודעת על מספר טכניקות שלימדתי בחוג וגם שציינתי שהן עוזרות במניעת אירוע מוחי וגם תרגילים שנעשים לאחר אירוע מוחי אני רק יכולה לשער שירדנה תרגלה גם טכניקות אלו ועזרה לעצמה.  

 

ראייה

ירידה בראייה היא אחת הבעיות בגילאים מבוגרים. ישנו צורך במשקפי קריאה ומתחילות גם מחלות הקשורות לעיניים. במסגרת החוג הגמלאים חווים איזונים קבוצתיים לראייה ותרגילים מטכניקות שונות העוזרים להם לשפר את הראייה. לאחר תרגול לראייה מרבית המשתתפים מדווחים על בהירות טובה יותר, חדות בראיה, יכולת לראות יותר פרטים שקודם לא ראו, ראייה לעומק, לחות בעיניים ועוד.

 

שלומית משתתפת שהצטרפה לפני מספר חודשים לחוג, לאחרונה סיפרה שניגשה לרכוש משקפי קריאה חדשים וגילתה  שהמספר ירד בחצי מספר. חנה ממעטת להשתמש במשקפי קריאה משום שאינה זקוקה להן כמו פעם. לשושנה ירד ברבע מספר משקפי הקריאה.

לרינת ירד בחצי מספר משקפיי הראייה  .  

 

ככל שעבר הזמן התחילו לספר כי רמת הריכוז עלתה, יכולת להקשיב ולקלוט מידע טוב יותר למרות הרעשים מסביב ויש שיפור בזיכרון,

שלומית מספרת שמאז שתרגלו תרגילי מוח וטכניקות נוספות לשיפר הריכוז והזיכרון כיום הקלט והפלט שלה מהירים וחדים יותר מה שמעיד על הערה והחזרה של החושים, על בניית מעקפים של רשתות תקשורת המעבירות מסרים באופן מהיר יותר,.

גם יפה מספרת שביתה אומרת שיש שיפור בריכוז ובזיכרון אצלה וגם היא חשה זאת בחודשים האחרונים.   

 

רות סיפרה כי לאחר תקופה של תרגול, היא מצאה שאחד התרגילים שעוזרים לה להירדם טוב יותר הוא עיסוי כפתורי מוח ששיך לקבוצת תרגילים שמרגיעים.

היא ציינה גם שמערכת העיכול שלה פועלת טוב יותר ושהיא הפסיקה לקחת כדורים. אביבה מצאה שתרגיל אחיזה משולבת כשהיא במיטה עוזר לה להירדם טוב יותר.  

 

אריקה מתרגלת קבוע כבר תקופה ארוכה ובמפגשים היא תמיד מספרת כי היא חווה שינויים בין תחילת המפגש לסיומו. באחד המפגשים היא העלתה נושא שלה קושי להירדם בתקופה האחרונה, הסברתי שזה תלוי בהרבה גורמים גם במזון שאוכלים לפני השינה, בתפקוד בלוטת התריס, הורמונים, שקט נפשי ועוד. בדרך כלל אין אני עושה איזונים אישיים במפגשים אלו, אולם הנשים ביקשו לראות כיצד בודקים חוסר איזון באיבר ואריקה התנדבה.

מיד מצאתי את הנקודה שצריך לחזק וביצעתי איזון מהיר, בבדיקת שריר ראינו את השינוי בהתחזקות השריר. במשך תקופה שאלתי את אריקה האם זה עזר והיא סיפרה שהיא ישנה טוב כעת גם כיום לאחר חודשים רבים היא נרדמת בקלות ואולם מתעוררת מספר פעמים כדי ללכת להטיל שתן כששאלתי מה היא אוכלת בערב היא ענתה סלט ירקות גדול מיד הצעתי לשנות את המזון ולראות אם ישנו הבדל.   

 

צלצולים באוזניים

ציונה פנתה אלי באחד המפגשים וביקשה תרגילים לצלצולים באוזניים עבור בעלה המלצתי לה שתנסה כמה תרגילים שקשורים לאיזון קשב, לשיווי משקל ולראות מה קורה. לא עבר זמן רב וציונה סיפרה לי שהתרגילים עזרו לבעלה ובנוסף שהיא הרוויחה שקט מבעלה כי הוא מתרגל כל יום גם תרגילים נוספים והוא רגוע יותר. ציונה הרגישה בתקופה האחרונה לא טוב דלקת הפרקים התגברה וביחד עם פיברומיאלגיה, זה שיתק אותה ולכן לא הגיעה למפגשים היא ציינה שבכל בוקר למרות העייפות והכאבים היא תרגלה וזה מה שעזר לה להעביר את היום בצורה יותר טובה.   רצון למתוק מיכל אוהבת לאכול מתוק למרות שהיא חולה בסכרת, בדרך כלל מיכל בסיום מפגש תמיד אומרת לי לא הצלחתי לדמיין לא ראיתי כלום אין לי הבדל.

 

באחד המפגשים עשינו איזון בנושא הקשור למרידיאן הטחול שמדבר גם על ה"מתיקות שבחיים".

לאחר כשבועיים מאותו איזון הנשים בחוג ביקשו ממיכל לשתף מה חוותה לאחר איזון זה, מיכל התחילה לספר איך לאחר המפגש הן תמיד שותות משקה חם עם עוגה, מיכל לקחה עוגה אולם הרגישה תחושת גועל ולא יכלה לאכול אותה. מיכל סיפרה בהמשך כי במשך חודשיים לא אכלה מתוק אולם זה לא החזיק מעבר לזאת. בשיחה איתה הסברתי שהתמכרות למתוק היא תהליך איזון מאוד עמוק שלא ניתן לעשותו בקבוצת אימון משום שהוא פותח סיפורים אישיים ואין זה אתי לעשות זאת בפורום כזה. אולם עצם זאת שהיא הצליחה להפסיק לרצות מתוק לפרק זמן ארוך מעיד על כך שניתן לאזן את הרצון למתוק.  

 

כישורים אישיים

דורית הצטרפה למפגשים לאחר תקופה שכבר תרגלנו והתחילה לחוש את השינוי. באחד המפגשים עסקנו בנושא שלקחת באופן אישי ולהיעלב, אחד הנושאים בקינסיולוגיה התפתחותית הוא כישורים אישיים, תכונות אישיות הנצפות בפנים. במפגש זה לימדתי את המשתתפות היכן תכונה זו נצפית בפנים וכיצד ניתן לעבוד איתה, כדי לא להיעלב ולקחת באופן אישי. שבוע לאחר מכן דורית סיפרה כי היא השתמשה בתנועה שמאפשרת לה להשתחרר מהצורך לקחת באופן אישי וכך היא לא נעלבה. גם משתתפות נוספות דיווחו על כך והתחילו להביט בפנים של אנשים בסביבתם, כדי לראות עם מי הן מתקשרות וכיצד ניתן לעשות זאת אחרת.  

 

כמי שעובדת גם עם קבוצות גמלאים, אני מתוודעת בכל שבוע לשינויים שחלים אצלם. ברוב המקרים ישנה סקפטיות מצדם עד כמה ניתן לשפר היבטים פיזיים ומיומנויות קוגניטיביות. לעיתים אני שומעת ברקע אישה שאומרת למה לי להיכנס לחוג של קינסיולוגיה הרי אין לי כבר מוח אני מחייכת ואפילו לא מנסה לשכנע שזה כדאי, אני מאמינה שמי שרוצה לדעת מה השינויים שקורים למי שמתאמן יצטרף בהמשך.

 

בגישת העבודה שלי עם גמלאים אני מתייחסת בתהליכי ההנחיה למכלול ההיבטים האפשריים בעבודה בקבוצה והתייחסות לבעיות הנוצרות  עם התקדמות הגיל. אנו יודעים כי מערכות הגוף שלנו מאבדות מהיכולות שלהן אם אין אנו מזינים אותן בכל עת. וכשאנו מגיעים לגילאים מבוגרים יותר אנו מגלים שאין ביכולתנו להשתמש ביכולות קוגניטיביות אותן יתכן ועשינו בקלות בצעירותינו וגם הגוף הפיזי בוגד בנו. כיום ברור לכולנו כי אם נמשיך להזין את מערכת המוח-גוף ב: תנועה ומזון מתאימים ונעשה עבודת רגשית, מנטאלית וננטרל מתחים וכדומה נוכל לאפשר למערכת מוח-גוף לתפקד ממקום טוב יותר ולהחזיר לו את היכולות שלו ולממש את הפוטנציאל הטמון בו.

 

כמובן שאם לא טיפלנו במשך שנים רבות ונתנו לנושא להידרדר השינוי/שיפור ייקח זמן רב או יעשה חלקית או בכלל לא.

ישנה חשיבות גדולה לתנועה בעבודה בכל הגילאים אולם בגילאים המבוגרים ישנה חשיבות רבה מאוד.